פסק-דין בתיק ת"ק 19298-05-11

1.         בפני תביעה כנגד חברת 'אורנג' תקשורת בע"מ', לביטול חוזה בין התובעת לחברה ולהשבת הכספים ששילמה התובעת בשל חוזה זה.

            התובעת טוענת כי רכשה שני מכשירים של חברת 'נוקיה' מדגם N85 ו - N97, אשר לא עשתה בהם כל שימוש. לטענתה, היא הוטעתה על ידי החברה, בכך שסברה שקיבלה את המכשירים לניסיון בלבד וכשניסתה להחזירם החברה סירבה לקבלם ולבטל את החוזה והמשיכה לחייבה בתשלומים בשל החוזה עד לסיומו.

2.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים ביום 11/10/11, המלצתי בפני הצדדים כי יגיעו להסכמה לפיה אם תשיב התובעת את המכשירים שברשותה לנתבעת, תסכים זו לפנים משורת הדין למחוק את חובותיה של התובעת לחברה ואף לשלם לה סך של 2,000 ש"ח.

            עוד הוסכם, כי אם לא יוחזרו המכשירים, התביעה תידחה. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין.

הסכמה זו נבעה מכך שהשבת המכשירים עמדה בבסיס קביעת ממצאי מהימנות באשר לגרסתה של התובעת, שכן אם המכשירים לא יושבו, גרסתה אינה אמינה ולכן דין התביעה להידחות, אולם אם יוחזרו המכשירים, במצבם כפי שטענה התובעת (האחד סגור בחבילה והשני ביחד עימו), הרי שאכן לא נעשה בהם שימוש, דבר התומך בגרסתה כי לא הבינה את מהות העסקה ומכאן שדין תביעתה להתקבל ולו באופן חלקי.

3.         כבר בדיון ביום 11/10/11 מסרה התובעת גרסאות שונות לגבי השימוש במכשירים. תחילה ציינה כי לא עשתה כל שימוש במכשירים וכי מכשיר אחד אף נמצא באריזה עד ליום זה ולגבי המכשיר השני ציינה כי בנה השתמש בו באופן מועט. (פרוטוקול הדיון מיום 11/10/11, עמ' 2, שו' 17 - 21).

            בהמשך הדיון לאחר שנציגת הנתבעת הציגה לה כי נעשה שימוש משמעותי במכשיר, אמרה התובעת כי בנה השתמש בו (שם עמ' 4 שו' 12-14).

בסופו של יום התברר כי התובעת מסרה את המכשירים לחברתה, העובדת  בחנות למכשירים ניידים ולמרות שנשאלה שוב ושוב על ידי בית המשפט מדוע מסרה אותם, השיבה תשובות שונות ומתחמקות החל מכך שחברתה תסייע לה בביטול העסקה וכלה בכך שהביאה אותם לתיקון (שם עמ' 4 שו' 28-32, עמ' 5 שו' 5-22).

4.         התובעת הגיעה ביום 1.11.11 למשרדי הנתבעת והחזירה שני מכשירים מהדגמים אותם קנתה (ר' ת/1), אולם על פי בדיקת הנתבעת אין מדובר במכשירים אותם קנתה התובעת (ר' נ/1). יתרה מזו סימני הזיהוי של המכשירים הושחתו כפי שניתן לראות בתמונת המכשירים (נ/2). גם מהתרשמותי מהמכשירים עצמם ניכר כי שני המכשירים משומשים. התובעת טענה כי מדובר במכשירים אותם קנתה ולא יכלה למסור הסבר של ממש, כיצד סימני הזיהוי של שני המכשירים הושחתו.

5.         חוסר אמינותה של התובעת בנוגע להחזרת המכשירים מצטרפת לחוסר אמינות בשאלות שונות שעלו בדיון. התובעת חתמה על החוזה עם הנתבעת, כאשר הוצג לה החוזה טענה כי יש לה קושי בקריאת עברית, למרות שכתבה את כתבי הטענות בעברית בכתב ידה ובאריכות. התובעת אף מסרה כי סברה שהמכשירים נמסרו לה לתקופת ניסיון בלבד, למרות שמסרה פרטי אשראי וחתמה על חוזה לרכישת המכשירים.

5.         לפיכך אני קובעת כי גרסת התובעת אינה אמינה, כי התובעת לא קיימה את פסק הדין וכי לא מסרה את המכשירים אותם קנתה מהנתבעת ומכאן שדין תביעתה להידחות.

6.         התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ש"ח בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

זכות בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,  י"ד שבט תשע"ב, 07 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: